יום ד', ט’ בסיון תשע”ח
דף הבית אלבום תמונות חדר מורים יצירת קשר
קרא עוד...
ב-29 בנובמבר 1947 החליטה עצרת האומות המאוחדות (האו"ם) על סיום המנדט הבריטי בארץ ישראל ועל הקמת שתי מדינות עצמאיות בארץ – מדינה יהודית ומדינה ערבית. כמו כן נקבע שאזור ירושלים יהיה בין-לאומי ושבין המדינות יהיה קשר כלכלי.היהודים הגיבו בשמחה רבה ואילו הערבים דחו את ההחלטה. למחרת קבלת ההחלטה, ב-30 בנובמבר, החלו הערבים בהתקפות על היישוב היהודי. כך החלה מלחמת העצמאות.
קרא עוד...
יום להגברת המודעות למצבם של ילדים ברחבי העולם, לרווחתם הפיזית, התרבותית והאזרחית ולפעולות הנעשות למען שיפור מצבם בסביבות חייהם השונות. היום מצויין במועד בו אישרה העצרת הכללית של האו"ם את האמנה הבינלאומית לזכויות הילד.
קרא עוד...
קרא עוד...
שיר לחודש תשרי מילים ולחן: דתיה בן דור - חודש תשרי עם כל שנאהב בחודש תשרי. תפוח בדבש ותפוח על דגל ובגד חדש לחגים. כי ידוע הרי שחודש תשרי זהו חודש מאד חגיגי. בין הקיץ לסתיו - חודש תשרי עם כל שנאהב בחודש תשרי. חצב של תשרי, שרב של תשרי ויורה שמרטיב את הסכך. כי ידוע הרי שחודש תשרי זהו חודש מאד הפכפך. בין הקיץ לסתיו - חודש תשרי עם כל שנאהב בחודש תשרי. ברכות של תשרי, סליחות של תשרי ובלחש עולה בקשה. כי ידוע הרי שבחודש תשרי מתחילה לי שנה חדשה.
קרא עוד...
קרא עוד...
ב-27 בינואר 1945, שחררו כוחות הצבא האדום את מחנה ההשמדה, הריכוז והעבודה אושוויץ-בירקנאו. המחנה שהיה אתר הרצח המרכזי של יהודי אירופה נעשה לסמל השואה והאכזריות הנאצית לקורבנותיה. שמונה-עשרה ממשלות של מדינות שונות הכריזו כי ה-27 בינואר יהווה יום זיכרון שנתי ובין-לאומי לקורבנות השואה. בנובמבר 2005, ארגון האומות המאוחדות קיבל החלטה לפיה תאריך זה יציין את זכרם של קורבנות השואה. כמו כן, החלטה זו עודדה את המדינות החברות בארגון לפתח תוכניות חינוכיות שינחילו את זיכרון השואה לדורות הבאים.
קרא עוד...
בן גוריון היה ראש הממשלה ושר הביטחון הראשון של מדינת ישראל. הוא היה ממנהיגיה הבולטים של התנועה הציונית ושל תנועת הפועלים. כמנהיג היישוב היהודי הכריז על הקמת המדינה בתאריך ה' באייר, תש"ח. בן גוריון נחשב לאדריכל המייסד של המדינה ושל צה"ל. הוא ביסס את עוצמתה הביטחונית והכלכלית של המדינה ועיצב את דמותה בשנותיה הראשונות. תפיסתו הייתה ממלכתית, ושתיים מביטוייה היו: גישתו לצה"ל כאל צבא העם כולו - חילונים כדתיים, וחקיקת חוק חינוך ממלכתי. ביוזמת בן גוריון התאפשרה העלייה הגדולה לארץ, למרות הקשיים הרבים שהיו למדינה בעשור הראשון לקיומה. לאחר פרישתו מהממשלה עבר לגור בשדה בוקר בנגב כדוגמא אישית להגשמת חזון יישוב הנגב ובתקווה שרבבות יבואו בעקבותיו - מתוך אתר: מטה שנהר וקרמניצר
קרא עוד...
יום הרצל חל בי' באייר, שהוא יום הולדתו של בנימין זאב הרצל,חוזה מדינת היהודים, אבי הציונות המדינית ומייסדה של ההסתדרות הציונית העולמית. יום זה נקבע על ידי הכנסת שחוקקה את חוק בנימין זאב הרצל בשנת תשס"ד 2004. על פי החוק אחת לשנה בי' באייר, יום הולדתו של בנימין זאב הרצל, יתקיים טקס ממלכתי בחלקת גדולי האומה בהר הרצל בירושלים. מטרת החוק "להנחיל לדורות את חזונו, מורשתו ופועלו של בנימין זאב הרצל, לציין את זכרו ולהביא לחינוך הדורות הבאים ולעיצוב מדינת ישראל, מוסדותיה, יעדיה ודמותה בהתאם לחזונו הציוני".
קרא עוד...
אליעזר בן יהודה, 1858-1922, "מחייה השפה העברית", האמין שתחיית האומה העברית תוכל להתרחש רק בארץ ישראל, ותחיית האומה תבוא תוך כדי החייאת הלשון העברית. בן-יהודה פעל ללא לאות להפיכת השפה העברית לשפת היומיום בארץ ישראל. "דבר עברית והִברֵאתָ",לאחר מאות שנים שבהן שימשה העברית רק בלימודי הקודש ובתפילות, החליט בן יהודה לדבר רק עברית בביתו בירושלים, וכך נוצר "הבית העברי הראשון".
קרא עוד...
נַד, נֵד, נַד, נֵד רֵד, עֲלֵה, עֲלֵה וָרֵד! מַה לְמַעְלָה? מַה לְמָטָּה? – רַק אֲנִי, אֲנִי וָאָתָּה; שְׁנֵינוּ שְׁקוּלִים בַּמֹּאזְנָיִם בֵּין הָאָרֶץ לַשָּׁמַיִם.
קרא עוד...
קרא עוד...
קרא עוד...
לחג הסוכות קוראים בשמו "חג סוכות" משום שבימי החג נהוג לשבת בתוך סוכה. כפי שנאמר: "למען ידעו דורותיכם כי בסוכות הושבתי את בני ישראל בהוציאי אותם מארץ מצרים." (ויקרא כג, מב-מג). מכאן שמקור שמו של החג במצווה המרכזית שלו - ישיבה בסוכה , זכר לסוכות שבהן ישבו בני ישראל בצאתם ממצרים. לפי פרשנות אחרת הישיבה בסוכה היא זכר "ענני הכבוד" שהגנו על בני ישראל במדבר. חג סוכות נחגג ב: ט"ו בתשרי - כ"א בתשרי. מספר ימי החג: 7 חג סוכות מתחיל חמישה ימים לאחר יום הכיפורים. סוכות הוא חג דתי מקראי הנחוג במשך שבעה ימים, החל מט"ו בתשרי. יום החג הראשון הוא יום שבתון, אחריו שישה ימי חול המועד. לאחר חג הסוכות נחגג יום שבתון נוסף - חג שמיני עצרת, (שהוא חג בפני עצמו) בו המצוות המיוחדות של חג הסוכות (הסוכה, נטילת לולב וכו') אינן חלות. סוכות הוא החג השלישי בשלוש הרגלים, לפי סדר הזכרת הרגלים בתורה (פסח, שבועות וסוכות).http://www.zooloo.co.i l/hagim/sukkot/sukkot.asp
קרא עוד...
יום הכיפורים נחגג בי' בתשרי , עשרה ימים אחרי ראש השנה - הוא אחד החגים החשובים והמשמעותיים ביותר לעם היהודי, יום שגם יהודים חילוניים נוטים לכבד אותו ואת קדושתו. משמעות השם יום כיפור הוא מלשון "כפרה" - לכפר על החטאים של השנה שעברה. לכפר על חטאים שבין אדם למקום, ועלחטאים שבין אדם לחברו, כגון: רכילות, התייחסות בחוסר כבוד, אלימות וכדומה, ככתוב בתורה (ויקרא טז, כט-ל) : "וְהָיְתָה לָכֶם, לְחֻקַּת עוֹלָם: בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי בֶּעָשׂוֹר לַחֹדֶשׁ תְּעַנּוּ אֶת-נַפְשֹׁתֵיכֶם, וְכָל-מְלָאכָה לֹא תַעֲשׂוּ--הָאֶזְרָח, וְהַגֵּר הַגָּר בְּתוֹכְכֶם. כִּי-בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵיכֶם, לְטַהֵר אֶתְכֶם: מִכֹּל, חַטֹּאתֵיכֶם, לִפְנֵי ה', תִּטְהָרוּ."http://www.zooloo. co.il/hagim/yom_kipur/yom_kipur .asp הימים ש"בין כסה לעשור", היינו - מראש חודש תשרי כאשר הירח "מכוסה", ועד העשירי בו, ובתוכם ראש השנה ויום כיפור, נקראי בפי העם "הימים הנוראים", "ימי הדין והרחמים", "עשרת ימי התשובה". ימים אלה לפי המסורת הם "ימי דין": בראש השנה עומדים בדין וביום הכיפורים נחתם הדין. לכן תיקנו חז"ל שעל כל אדם מישראל - ועל כלל ישראל - לפשפש במעשיו ולחזור בתשובה: להתחרט על מעשה רע שעשה בעבר ולקבל עליו ללכת מכאן ואילך בדרך הטוב, להתפלל על עצמו ועל הקרובים אליו, על כלל ישראל ועל העולם כולו.http://www.chagim.org.il/ ListSubs.aspx?catid=796
קרא עוד...
מאז מלחמת העצמאות (תש"ח – 1948) ובמשך 19 שנה הייתה ירושלים עיר מחולקת: החלק המערבי של העיר היה בידי ישראל ואילו חלקה המזרחי, כולל ירושלים העתיקה, היה בשליטת ירדן (פרט להר הצופים). אך ביום כ"ח בחודש אייר תשכ"ז – 1967, שהיה היום השלישי למלחמת ששת הימים, כבשו חיילי צה"ל את ירושלים המזרחית, ובכך הביאו לאיחודה מחדש של העיר המחולקת. כשלושה שבועות לאחר מלחמת ששת הימים החליטה הכנסת על איחוד ירושלים, ובמסגרת זו קבעה את החוק והמשפט הישראלי בכל חלקי העיר והכריזה על חופש דת ופולחן במקומות הקדושים לבני כל הדתות – יהודים, נוצרים ומוסלמים. לקראת יום השנה למלחמת ששת הימים, ביום י"ד באייר תשכ"ח – 1968, קבעה הכנסת את התאריך כ"ח באייר כיום ירושלים – יום שנועד לציין את איחודה מחדש של העיר ואת הקשר ההיסטורי המיוחד של עם ישראל לירושלים לאורך כל הדורות. http://lib.cet.ac.il/pages/ite m.asp?item=7061
קרא עוד...
ל"ג בעומר תמיד חל בתאריך י"ח באייר, 33 ימים לספירת העומר. יום השלושים ושלושה לספירת העומר נוהגים להפסיק, ליום אחד, את כל מנהגי האבלות - מסתפרים, ועורכים חתונות, מדליקים נרות ומתפללים על קברות צדיקים. רבים יוצאים למרון להשתטח על קברו של שמעון בר-יוחאי. מספרים את שער ראשם של ילדים בפעם הראשונה. מדליקים מדורות ומרבים בשמחה.ילדי ישראל, מבעוד מועד, אוספים קרשים למדורה - בכל רחבי הארץ בוערות מדורות וריחן נישא למרחוק.מהי הסיבה למנהגי האבלות ומהי הסיבה לשמחה בל"ג בעומר?בין תלמידיו של רבי עקיבא פרצה מגפה קשה. במגפה זו מתו רבים מתלמידיו, וזו היא הסיבה למנהגי האבלות.ביום השלושים ושלושה לספירת העומר, פסקה המגיפה - וזאת הסיבה לשמחה ביום ל"ג בעומר.
קרא עוד...
יעודו של יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל הוא התייחדות של אזרחי ישראל עם זכר הנופלים במערכות ישראל, אשר בזכות הקרבתם המדינה קיימת. יום זה מצוין מדי שנה בשנה בד' באייר או בסמוך לתאריך זה, ותמיד יום אחד לפני יום העצמאות, כדי לסמל ולהדגיש את הקשר שבין הנופלים ומסירות נפשם ובין תקומת מדינת ישראל.
קרא עוד...
חג הפסח הוא אחד משלושת הרגלים. הפסח נמשך שבעה ימים מט"ו בניסן עד כ"א בו. יומו הראשון ויומו האחרון של החג ימי שבתון, והימים שביניהם - חול המועד. הפסח נחוג זכר ליציאת מצרים. לפי ההלכה, בפסח אין לאכול חמץ ואין להשאירו ברשותו של אדם. פסח הוא גם קיצור מקובל של קָרְבַּן [זֶבַח] פֶּסַח שהיה נשחט ביום יד ניסן ונאכל בליל טו - הוא ליל הסדר.
קרא עוד...
קרא עוד...
הנרייטה סאלד 21.12.1860 – 13.2.1945
קרא עוד...
קרא עוד...
חג פורים חל בימים י"ד וט"ו באדר ונקרא על שם הפור שהפיל המן, ולפיו בחר את היום השלושה עשר באדר לביצוע מזימתו להשמדת היהודים .לפי המסופר במגילת אסתר, אירע ביום זה הנס, והיהודים גברו על אויבהם. לכן חגגו את שמחת הניצחון למחרת בי"ד באדר.בשושן הבירה לא פסק הקרב באותו יום, אלא נמשך למחרתו, ולכן חגגו היהודים שם את הניצחון בחמישה-עשר באדר – הידוע בשמו שושן פורים. פירוש המילה פור הוא: מזל, גורל – חרס או אבן קטנה שהיו מטילים כדי לקבוע ולקבל החלטות. במזרח הקדום רווח המנהג להפיל גורל לצורך הכרעות ממלכתיות, כגון – מינוי שרים, יציאה למלחמה וכריתת ברית שלום. http://cms.education.gov.il/Ed ucationCMS/Units/Moe/Purim/Mitz vot/
קרא עוד...
מידע להורים
חודשונים
חגים ומועדים
מקצועות לימוד
מרחבי כיתות
מועצת תלמידים
שיר של יום